Daf 28b
בְּפִיקְעָא, אוֹרִי לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַסִּי אוֹרִי לֵיהּ: לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי אַהֲלָא תּוֹלָנָא, וְצָיַיר לֵיהּ בַּחֲלָלָא דְבֵי צַוְּארָא, וְלִיכְרִיךְ עִילָּוֵיהּ נִירָא בַּרְקָא, וְטָמֵישׁ לֵיהּ בְּנִטְפָא חִיוָּרָא, וְלִיקְלְיֵהּ וּבָדַר לֵיהּ עִילָּוֵיהּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי, לַיְתֵי קַשְׁיָתָא דַּאֲסַנָּא, לַינַּח פִּיקְעָא לַהֲדֵי פִּיקְעָא.
Rachi (non traduit)
בפיקעא. פי' טבעת של בית רעי ובלע''ז פיג''א:
אורי ליה. רפואה:
שב ביני אהלא תולאנא. לשון שבע גרעינין אדומים כתולעת הנמצאים באהל שמכבסין בו כדתנן התם (שבת דף צ.) הבורית והאהל. תולאנא לשון תולעת שני:
בחללא דבי צוארא. חתיכות בגד שנוטלין מבית הצואר של חלוק כשעושין לה פה:
נירא ברקא. ליצ''א של שיער בהמה:
וטמיש. וטובל:
אדהכי והכי. בעוד שהוא מחזר אחר סמנים הללו:
קשייתא דאסנא. גרעין של פרי הסנה בטנים הגדילים בסנה ומלאין גרעינין:
פיקעא להדי פיקעא. סדק של גרעינין נגד סדק שבבשרו:
וְהָנֵי מִילֵּי פִּיקְעָא עִילָּאָה, פִּיקְעָא תַּתָּאָה מַאי? לַיְיתֵי תַּרְבָּא דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח, וְלִיפַשַּׁר וְלִישְׁדֵּי בֵּיהּ.
Rachi (non traduit)
פיקעא עילאה. הנראה מבחוץ למעלה ויכול לדבק שם אותו אפר:
פיקעא תתאה. בפי הנקב מלמטה:
תרבא דצפירתא דלא אפתח. חלב שעירה שלא ילדה:
ולפשר. ימחהו באור וימשחהו בו כדמתרגמינן נמס פשר:
וְאִי לָא, לַיְיתֵי תְּלָת טַרְפֵא קָרָא דִּמְיַיבְּשִׁי בְּטוּלָּא, וְלִיקְלֵי וְלִיבַדַּר עִילָּוֵיהּ. וְאִי לָא, לַיְיתֵי מְשַׁקְּדֵי חֶלְזוֹנֵי. וְאִי לָא, מַיְיתֵי מְשַׁח קִירָא, וְלִינְקוֹט בְּשַׁחְקֵי דְכִיתָּנָא בְּקַיְיטָא, וְדַעֲמַר גּוּפְנָא בְּסִיתְוָוא.
Rachi (non traduit)
טרפא דקרא דמייבשי בטולא. עלי דילועין שנתייבשו בצל:
משקדי חלזוני. לימ''ץ בלע''ז מין חלזון:
משח קירא. שמן זית ושעוה טרופין יחד:
ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא. יתכסה בשחקים של פשתן בקיץ שלא יתחמם יותר מדאי:
ודעמר גופנא. בגדים של צמר גפן שהן חמים:
רַבִּי אֲבָהוּ חַשׁ בְּאוּדְנֵיהּ, אוֹרִי לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא. מַאי אוֹרִי לֵיהּ? כִּי הָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: אֲמַרָה לִי אֵם — לָא אִיבְּרַי כּוּלְיְיתָא אֶלָּא לְאוּדְנָא. וְאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי מִנְיוֹמֵי אָסְיָא — כּוּלְּהוּ (שַׁקְיָינוּ) [שַׁקְיָינֵי] קָשׁוּ לְאוּדְנָא, לְבַר מִמַּיָּא דְּכוּלְיְיתָא. לַיְיתֵי כּוּלְיְיתָא דְּבַרְחָא קַרְחָא, וְלִיקְרְעַיהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וְלַינַּח אַמִּלְּלָא דְּנוּרָא, וְהָנְהוּ מַיָּא דְּנָפְקִי מִינֵּיהּ לִישְׁדִּינְהוּ בְּאוּדְנֵיהּ — לָא קָרִירֵי וְלָא חַמִּימֵי, אֶלָּא פָּשׁוֹרֵי.
Rachi (non traduit)
שקייני. משקין:
ברחא. שם צאן:
ברחא קרחא. עז שאינה מסורבל בצמר כרחל:
אמללא. גחלים לוחשות:
וְאִי לָא, לַיְיתֵי תַּרְבָּא דְּחִיפּוּשְׁתָּא גַּמְלָנִיתָא, וְלִיפַשַּׁר וְלִישְׁדֵּי בֵּיהּ. וְאִי לָא, לְמַלְּיֵיהּ לְאוּדְנֵיהּ מִישְׁחָא, וְלֶיעְבֵּד שַׁב פְּתִילָתָא דְּאַסְפַּסְתָּא, וְלַיְתֵי שׁוּפְתָּא דְּתוּמָא, וְלֹיתֵוב בַּרְקָא בְּחַד רֵישָׁא, וְלִיתְלֵי בְּהוּ נוּרָא, וְאִידַּךְ רֵישָׁא מוֹתֵבא בְּאוּדְנָא, וְלֹיתֵוב אוּדְנֵיהּ לְהָדָא נוּרָא, וְיִזְדְּהַר מִזִּיקָא, וְנִישְׁקוֹל חֲדָא וְנַנַּח חֲדָא.
Rachi (non traduit)
חיפושתא. אשקרבו''ט ובלשון כנען קרוקי''ם:
גמלניתא. גסה והוא הנטו''ן:
פתילה דאספסתא. עלה ארוך של שחת ירק של חטין:
שופתא דשומא. בית יד של שום והן עלין היבשים שהן נאחזין בהן. שופתא לשון אחיזה כדאמרינן בגיטין (דף לב.) שופתא דקופינא דמרא רפיא:
ברקא. כמו נירא ברקא שער של לייצ''א:
וניתלי בהו נורא. יבעיר בהן האור:
ונזהר מזיקא. לא יתן אזנו לרוח:
ונשקול חדא ונינח חדא. כשיטול זו מן האזן יתן את זו עד שיכלו כולן:
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וְאִי לָא, לַיְיתֵי שַׁב פְּתִילָתָא בִּיקְרָא, וְשָׁיֵיף לֵיהּ מִישְׁחָא דְּאַסְפַּסְתָּא, וְנַיְיתֵי חַד רֵישָׁא בְּנוּרָא וְחַד רֵישָׁא בְּאוּדְנֵיהּ, וְנִשְׁקוֹל חֲדָא וְנַנַּח חֲדָא, וְיִזְדְּהַר מִזִּיקָא.
וְאִי לָא, לַיְיתֵי אוּדְרָא דְּנָדָא דְּלָא מְשַׁקֵּף וְנַנַּח בַּהּ, וְלִתְלְיַּיהּ לְאוּדְנֵיהּ לַהֲדֵי נוּרָא, וּמִזְדְּהַר מִזִּיקָא. וְאִי לָא, לַיְיתֵי גּוּבְתָּא דְּקַנְיָא עַתִּיקָא בַּר מְאָה שְׁנִין, וְלִימְלְחֵיהּ מִילְחָא גְּלָלְנִיתָא, וְלִקְלֵי וְלִידַבֵּק. וְסִימָנָךְ: רַטִּיבָא לְיַבִּשְׁתָּא וְיַבִּשְׁתָּא לְרַטִּיבָא.
Rachi (non traduit)
אודרא דנדא. מוכין הצבועים בצבע שקורין פויילי''ד:
דלא משקף. אינו חבוט בשמן לנפצו. משקף לשון עלה נדף (ויקרא כ''ו:ל''ו) טרפא דשקיף נחבט:
גובתא דקניא בר מאה שנין. שפופרת של קנה ישן שנתלש הרי מאה שנה:
מלחא גללניתא. מלח של אבן הדומה לשייש בלע''ז שליימ''א:
רטיבא ליבשתא ויבשתא לרטיבא. כל הרפואות הללו אינן שוות לכל חולי האזן אלא אותן הרפואות שיש בהן דבר לח כגון מיא דכוליתא ומשח קירא וכיוצא בהן מעלין לאוזן יבשה שיש לו חולי ואינה מוציאה לחה ורפואות של יבש כגון גובתא דקניא ומילחא גללניתא לאודנא רטיבא המוציאה לחה:
אָמַר רַבָּה בַּר זוּטְרָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַעֲלִין אָזְנַיִם בְּשַׁבָּת. תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: בַּיָּד אֲבָל לֹא בְּסַם. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּסַם אֲבָל לֹא בַּיָּד. מַאי טַעְמָא? מִזְרָיף זָרֵיף.
Rachi (non traduit)
מעלין אזנים. גידי אזנים פעמים שיורדין למטה ומתפרקין הלחיים וצריך להעלותן ויש סכנה בדבר:
אבל לא בסם. הואיל ואפשר ביד:
מיזרף זריף. עושה חבורה ויש חילול שבת יותר אבל קשירת סם אין שם חילול דאורייתא:
אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עַיִן שֶׁמָּרְדָה מוּתָּר לְכוֹחְלָהּ בְּשַׁבָּת. סְבוּר מִינֵּיהּ: הָנֵי מִילֵּי הוּא דִּשְׁחִקִי סַמָּנִין מֵאֶתְמוֹל, אֲבָל מִשְׁחָק בְּשַׁבָּת וְאֵתוֹיֵי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים — לָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲפִילּוּ מִישְׁחָק בְּשַׁבָּת וְאֵתוֹיֵי דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים — מוּתָּר.
Rachi (non traduit)
שמרדה. שרוצה לצאת כאדם המורד ויוצא:
אבל מישחק ואיתויי דרך רשות הרבים לא. דלאו סכנת נפשות אלא סכנת עוורון:
אפילו מישחק ואיתויי כו'. כדאמרינן לקמן שורייני דעינא בליבא תלו מאור העין מעורין ואחוזין בטרפשי הלב:
רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְמִיכְחַל עֵינָא בְּשַׁבָּת. אֲמַר לְהוּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: מַאן צָיֵית לִיהוּדָה מַחֵיל שַׁבֵּי? לְסוֹף חַשׁ בְּעֵינֵיהּ, שְׁלַח לֵיהּ: שְׁרֵי אוֹ אֲסִיר? שְׁלַח לֵיהּ: לְכוּלֵּי עָלְמָא שְׁרֵי, לְדִידָךְ אֲסִיר.
Rachi (non traduit)
ה''ג מאן דציית ליה ליהודה מחיל שבי. השומע דבריו ומקבלם יחלל שבת:
לדידך אסיר. שאתה אסרת וערערת על דברי:
וְכִי מִדִּידִי הוּא? דְּמָר שְׁמוּאֵל הִיא! הָהִיא אַמְתָּא דַּהֲוַאי בֵּי מָר שְׁמוּאֵל, דִּקְדַחָא לַהּ עֵינָא בְּשַׁבְּתָא, צְוַוחָא, וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגַּח בַּהּ. פְּקַעָא עֵינַאּ. לִמְחַר נְפַק מָר שְׁמוּאֵל וּדְרַשׁ: עַיִן שֶׁמָּרְדָה — מוּתָּר לְכוֹחְלָהּ בְּשַׁבָּת. מַאי טַעְמָא? דְּשׁוּרְיָינֵי דְּעֵינָא בְּאוֹבַנְתָּא דְּלִיבָּא תְּלוּ.
Rachi (non traduit)
וכי מדידי הוא. מדעתי הייתי אומר דבר זה שמחית על ידי:
דמר שמואל היא. ממנו קיבלתיה:
דקדחא. אשלפי''ר לשון כקדוח אש (ישעיהו ס''ד:א') חמימות:
ה''ג מותר לכוחלה בשבת מ''ט שורייני דעינא באובנתא דליבא תלו:
Tossefoth (non traduit)
שורייני דעינא בליבא תלו. פ''ה מאור העין תלוי בטרפשי דליבא ולי נראה באובנתא דלבא תלו כלומר ראיית העין תלוי בהבנת הלב שורייני בשי''ן כמו (במדבר כ''ד:
י''ז) אשורנו ולא קרוב א''נ סורייני בסמ''ך מלשון סייר נכסיה (חולין קה.) באובנתא בבי''ת לשון הבנה כדאמרינן במרכבה (מגילה כד:) באובנתא דליבא הוי חזי:
כְּגוֹן מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן רִירָא, דִּיצָא, דְּמָא, דִּימְעֲתָא, וְקִידְחָא, וּתְחִלַּת אוּכְלָא, לְאַפּוֹקֵי סוֹף אוּכְלָא וּפַצּוֹחֵי עֵינָא — דְּלָא.
Rachi (non traduit)
כגון מאי. על איזה חולי העין מחללין שבת:
רירא. נוטפת עינו רירא בלע''ז קצייר''א:
דיצא. אישפוננ''ט לשון נעיצה ותחיבה:
קדחא. חמימות:
תחלת אוכלא. בתחלת החולי:
סוף אוכלא. שכבר נתרפא ועדיין קודחת מעט:
ופצוחי עינא. שבא לכוחלה כדי להאיר מראית עינו:
אָמַר רַב יְהוּדָה: זִיבּוּרָא, וּדְחַרְזֵיהּ סִילְוָא, וְסִמְטָא, וּדְכָאֵיב לֵיהּ עֵינָא, וְאָתֵי עִילָּוֵיהּ אִישָּׁתָא — כּוּלְּהוּ בֵּי בָנֵי סַכַּנְתָּא. חַמָּה לְחַמָּה, וְסִילְקָא לְצִינָּא, וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא. חַמִּימֵי לְעַקְרַבָּא וְקָרִירֵי לְזִיבּוּרָא, וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא. חַמִּימֵי לְסִילְוָא וְקָרִירֵי
Rachi (non traduit)
זיבורא ודחרזי' סילוא וסימטא וכאב עינא ודאתי עלה אישתא כולהו בי בני סכנתא. מי שיש עליו אחת מאלה שנשכתו צרעה או שנתחב קוץ בבשרו דחרזיה לשון מחרוזות של דגים (ב''מ כא.) סילוא קוץ או שיש עליו סימטא קלו''ג ונכנס במרחץ באחת מכל אלה סכנתא היא:
חמה לחמה. צנון יפה לחולי חמה:
וסילקא. תרדין:
לזיקא. לשחפת צוננת:
וחילופא סכנתא. לפי שהצנון מוסיף עליו קור והתרדין מחממין:
חמימי לסילוא. צריך לשרות המכה בחמין והא דאמרינן לעיל סילוא בי בני סכנתא היכא דרחיץ כל גופו בי בני שמחמם כל גופו:
Tossefoth (non traduit)
חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא. מכאן פי' ר''י הא דאמרינן בפ''ק דחגיגה (דף ה.) ומצאוהו רעות רבות וצרות כגון זיבורא ועקרבא ששניהם צרות זו לזו שא''א לעשות לו לא חמימי ולא קרירי ודלא כפ''ה שפירש שעושות לו הרבה צרות ולפירושו קשה מה היה לו להזכיר אלו יותר מהאחרות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source